היי סימה,
התכוונתי לכתוב כמה מילים בקצרה אבל תראי מה יצא…

אנחנו עדיין מתאוששים, והחוויה ממשיכה ללוות אותנו, ובוודאי עוד תמשיך הרבה זמן ובמיוחד כשנצליח להגיע ולהתחיל למיין ולסדר את אלפי התמונות וסרטוני הווידאו שצילמנו.

באופן כללי אפשר לומר שהיה טיול נפלא, מרגש, מפתיע. ואפשר להוסיף עוד הרבה סופרלטיבים – ובקיצור חוויה לתמיד.

להלן סיכום הטיול שיצא מאוד מפורט, עם כמה תובנות קטנות:

פגישת ההכנה אתכם הייתה חשובה – כדי שנבין מה בערך מצפה לנו. כל החומר שקיבלנו היה מסודר וחשוב וטוב – נעזרנו בו המון.
כל הטיסות וההסעות שלנו (והיו הרבה כאלו) יצאו בזמן והגיעו בזמן! וברור לנו שזה לגמרי לא מובן מאליו באפריקה. יוצא הדופן היחיד הייתה המתנה של רבע שעה לנהג בשדה התעופה לוסקה שלקח אותנו למלון Latitude 15 – שהוא מלון מקסים ומיוחד במינו ואחלה בחירה!
כל מקומות הלינה היו מעולים פלוס! מיקומים מהסרטים ופינוק אמיתי. אדיבות ושירות מעל ומעבר.
המדריכים ללא יוצא מן הכלל היו ברמה הכי גבוהה, אדיבים ידענים ומכירים את השטח מהשטח, פשוט תענוג.
בכל המקומות המינון בין פעילות וזמן חופשי למנוחה היה מצוין.

בדרום לואנגווה התמזל מזלנו והיינו 3 ימים הזוג היחיד בכל המקום מה שאיפשר לצוות המלון לתת לנו שירות מלכותי. גם במהלך הסיורים בשטח היינו ג'יפ אחד וכמעט שלא ראינו עוד רכבים.
ביום השני עברנו מחדר 1 המשקיף על מרחבי הבוש לחדר מספר 2 המשקיף אף הוא, וזאת בגלל שכשהיינו בסיור הבוקר, פיל שהגיע לבקר ולאכול מהעץ שליד חדר 1 נתקל בטעות בגג ומוטט חלק ממנו… כמובן שהבריחו את הפיל המבוהל אך הנזק כבר נעשה [הצטערתי שזה לא קרה בזמן שהיינו בחדר, זה יהיה יכול להיות אחלה צילום 🙂 ]
הנמרים המובטחים אכן היו שם בשפע גם ביום וגם בלילה, כולל נמר שגורר אימפלה טרופה בזמן שהבבונים צורחים ומנסים לגרש אותו, ופילים מאיימים עליו ומבריחים אותו, ונמר נוסף אורב בין השיחים ומאיים לגזול את הטרף. ואז הוא פשוט מתיישב ומתחיל לאכול אותה במקום ואנחנו מצלמים ומצלמים. בסופו של דבר אחרי שהלכנו צבועים גנבו את הטרף, כך אמר לנו למחרת המדריך.
זה שהיינו לבד, והזמן היה בידינו ויכולנו לבחור להיות במקום כמה שאנחנו רוצים ולצפות בכל הסרט הזה במרחק נגיעה, הייתה חוויה נהדרת.
כמובן שראינו עוד חיות רבות ומרגשות: אריות, פילים וג'ירפות בהמוניהם, צבועים, היפו'ס ואנטילופות מכל הסוגים והמינים וכל מיני דמויי חתולים שאיני יודע את שמותיהם בעברית, בבונים, קופים, זברות, המון ציפורים מרשימות ועוד פילים פשוט תענוג.

 

גם בזמבזי התחתון היו מעט מאוד אנשים, וכל מי שפגשנו היה מעניין מאוד. הלודג' היה מקסים, עם המרפסת, מיטת האפריון והכילה, וכיסאות הנוח המשקיפים אל הנהר… שיזכרו  לטוב – נו מה עוד יש לומר? וההיפואים שמרימים ראש ומפהקים, והשקיעות המרהיבות, וארוחות הערב לאור נרות ליד הבריכה, והדייגים עם דגי הנמר הנשלפים מהמים עם חכות מאולתרות, והפילים היורדים אל הנהר לשתות מים. מה עוד צריך?

ואז מגיעים לליונגסטון. וכשחשבנו שראינו כבר הכל, מגיעים לריבר קלאב לחדר מפואר המשקיף על הנהר – כזה שמהמיטה רואים את ההיפוס רובצים להם בכיף בתוך המים וכל מיני ציפורים מרשימות מסתכלות עלינו דרך החלון.


משם יצאנו עם מדריך לסיור במפלים בצד של זמביה – כבר ידענו שכנראה כמות המים לא גדולה בצד הזה בתקופה זו של השנה אבל הופתענו לגלות שהצד של זמביה ממש כמעט לגמרי יבש. יש רק זרזיף אחד באמצע, והמים שרואים הם בעיקר מרחוק בצד של זימבבואה. לדברי המדריך זה מאפשר לראות את צוקי המפל שכאשר הכל מלא במים ורסס לא רואים כלום – ויש בזה משהו. אבל טוב מאוד שיומיים אחרי זה עברנו לצד של זימבבואה ונכחנו בשפע המים ובעוצמה וברסס ובקשתות על פני המים, וקיבלנו את תחושת העוצמה של המפלים הללו ואיך הם נראים באמת עם שפע של מים. מומלץ בעונה כזו שמטיילים יחוו את שני הצדדים של המפלים.

בכל מקרה כיוון שהיה לנו זמן, וההתלהבות השכיחה מאתנו את הצורך בשיקול דעת, יצאנו לסיור מעל המפלים במסוק! היה שווה כל רגע וכל דולר (והיו הרבה כאלה)! אין דרך אחרת להבין ממש את גודל הדבר הזה, מפלי ויקטוריה, אלא מהאוויר. חוויה לכל החיים (במיוחד לי שישבתי ליד הטייס) ויש לנו גם סרט וידאו (מאוד מצחיק) שצולם מתוך המסוק שבו רואים את הפניות שהמסוק עושה כשנכנס ממש לתוך הקניון וטס בסלאלום לאורכו ממש קרוב למים – מין לונה פארק כזה – מאוד מרשים.

ואז הגענו לצ'ובה.
הגענו ללודג' שלנו די מוקדם והחלטנו לא להמתין עד השייט שהוזמן לנו מראש לשעה 15:00, אז שכרנו לנו סירה לשייט פרטי לשעתיים. היינו סקפטיים – כי זו שעה שכל סיורי הבוקר כבר חזרו ובטח החיות כבר מסתתרות ואין מה לראות.
אבל יש!
זה התחיל בקטנה, קצת היפוס, קרוקודילים, נשר או שניים כל מיני ציפורים מעניינות ואז… הגיע מתוך היער בריצה אל הגדה, עדר פילים. והנה הפילים הולכים לאיטם בשורה לאורך חוף הנהר, אבל עוד לא חוצים ועוברת חצי שעה… היו כל כך הרבה שאחרי 50 פילים הפסקתי לספור. הם הולכים לאט, ובודקים את טמפרטורת המים אבל מהססים. ואנחנו במתח יחצו או לא יחצו? השעה כבר 12 והמדריך אומר שצריך לחזור. אנחנו מתקשרים למשרד ומאריכים את השייט בעוד שעה. ואז… הפילים מתחילים לחצות בשחייה את הנהר! קבוצות קבוצות, הגדולים עוזרים לקטנים. ובצד השני של הגדה נכנסים ומתפלשים באמבטיות בוץ כמו ילדים ומתיזים בוץ על עצמם ואחד על השני. והסירה במרחק מטרים ספורים מהם – חוויה מיוחדת במינה אין מילים!


אנחנו חוזרים מהשייט בשעה 13:00, ושעתיים אחרי זה יוצאים שוב לשייט המתוכנן והמשולם מראש. אותו מסלול בדיוק שעשינו בבוקר. הפעם סירה גדולה עם עשרות אנשים. ואנחנו שחושבים שכבר ראינו הכל… רואים שוב פילים שחוצים הפעם בקבוצות של שניים שלושה, ופילים זכרים צעירים מתאמנים בקרבות פנים אל הפנים, וההנאה לא מפסיקה היא רק מתמשכת ומתעצמת.
למחרת בבוקר אנחנו יוצאים לסיור בוקר ברכב ספארי פתוח 11 איש על הרכב כולל הנהג- רותי לצד הנהג עם מצלמה. אני בשורה האחורית בין שתי אוסטרליות. 6 בבוקר קור כלבים כל אחד מקבל שמיכת פליז ויוצאים לדרך.
מה כבר אפשר לראות? חצי שעה ראשונה לא הרבה. אחר כך נמר יושב לו תחת עץ, אחר כך אריה רובץ בשמש ואחר כך אריה מהסרטים רובץ לו במרחק 2 מטר מהרכב לצידו פיל קטן אכול בחלקו שניצוד, כך נראה, ממש לא מזמן. והדם של הפיל על פני האריה שמסתכל עלינו באדישות כאילו אנחנו שקופים.
וכבר צריך לחזור כי כבר 9 וארוחת הבוקר מחכה לנו. ובדרך חזרה ממש לפני היציאה מהשמורה, עדר פילים מחליט לחצות את הדרך והנהג עוצר. והפילים עוברים ממש לצד הג'יפ – גדולים, תינוקות וכל הגדלים שבאמצע. ופיל אחד נבהל וחוצה את הדרך בריצה ומשמיע קול תרועה בחידקו, ופיל אחר עונה לו בחצצור בתשובה. ממש קונצרט ואנחנו מתמוגגים.

למחרת מגיעים למלון ויקטוריה המפואר בדיוק בזמן לארוחת צהריים במסעדה של המלון. אחריה אנחנו יוצאים לסיור במפלים. יש שביל שיוצא מתוך המלון כרבע שעה הליכה לשער הכניסה למפלים, שם יש שבילים מסומנים. מאוד מסודר עם כל נקודות התצפית שבדרך, מסלול מעגלי שמוביל חזרה לכניסה. תצפיות מרהיבות על המפלים מכל זווית אפשרית. לגמרי מתאים לסיור לבד ולא צריך הדרכה, במיוחד לנו שקיבלנו את ההדרכה בצד של זמביה.
חוזרים לארוחת ערב ומחר בבוקר טסים חזרה.

לסיכום: יצא שסדר הטיול מבחינת המקומות היה מתכונן בצורה מושלמת. הזמן שהיינו בכל אחד מהמקומות והמינון היה בדיוק נכון. לא פחות ימים ולא יותר.
לכל מקום ואזור הייחוד והשיאים שלו, ולכל מקום חדש שהגענו וחשבנו שכבר אין מה לחדש, היו הפתעות חדשות ושיאים חדשים.
בקיצור, רותי ואני מודים לכם מאוד!
זו הייתה מתנת יום הולדת שנתנו לעצמנו רותי ל-50 ואני ל-60.
אמנם היו לנו ציפיות גבוהות, אך זו הייתה הנאה וחוויה עוד יותר גדולה מהצפוי.

יצאנו להרפתקה וחזרנו עם חיוך ענק על השפתיים.
תודה רבה לך על היחס והארגון המשובח, ותודה על השוקולדים בויקטוריה פולס 🙂
ולסימה על הליווי הצמוד בוטסאפ.

עכשיו אנחנו מתחילים לחסוך לטיול הבא.
רמי עופר ורותי תמיר
אוגוסט-ספטמבר 2017

ספרו לחברים: