המסע של נווית זומר בטנזניה

נווית זומר יצאה למסע ספארי בטנזניה בעקבות עדרי פילים וזברות, הסתכלה לנמרים בעיניים ועיצבנה את המדריך המקומי

“אתה יודע שאתה באמת בחיים כאשר אתה חי בין אריות” (קארן פון בליקסמן, “זיכרונות מאפריקה”)

ראשה הענק של הלביאה תקוע עמוק בתוך הקרביים של התיאו שניצוד, את פצפוץ העצמות שומעים בבירור בג’יפ הספארי שלנו. למרגלותיו שרועות כמה לביאות מעולפות אחרי הזלילה הגדולה. רק הגורים מתרוצצים סביב במרץ. המקום: שמורת סרנגטי בטנזניה- השמורה הגדולה בעולם ששטחה כשני-שלישים משטח מדינת ישראל. לפי הרשומות חיים פה 3,000 אריות, לצד 500 אלף זברות ו- 1.6 מיליון חיות בר אחרות.

רבע משטחה של טנזניה, הגדולה במדינות מזרח אפריקה, מוקדש לשמורות טבע. מדובר בסוואנה עצומה מנוקדת בעצי שיטה. מידי שנה, בחודשים אוקטובר-נובמבר, מתרחשת כאן הנדידה הגדולה: עשרות אלפי זברות ותאואים שועטים ומרעידים את האדמה בדרכם אל מקורות מזון ומים.

לפני הנסיעה התחבטתי בשאלה אם באמת יש הבדל דרמטי בין צפייה באריות, בזברות או בפילים בגן חיות בישראל לבין ביקור בשמורת טבע אפריקאית. כי הרי פיל הוא פיל. אבל אחרי חמישה ימים בטנזניה התשובה היא שאין מה להשוות. כי ספארי זה לא רק חיות, זה החיבור לטבע. ואפריקה מאפשרת את החיבור לטבע הגולמי, כזה שיד אדם טרם פגעה בו.

כשעדר פילים מגיח פתאום מבין העצים שבשמורת ארושה, ורגליהם הכבירות מנפצות את הענפים הקורסים תחתן; כשהשיירה, כולל הפילונים, צועדת בסך צמוד לדופן הג’יפ; כשאריה מזדווג מול עינייך על רקע נוף הקדומים ששימש את ערש האנושות (במישור הסרנגטי נמצאו שרידי שניים מהמינים הקדומים ביותר של האדם: הומו אביליס והומו ארקטוס)- כשכל זה קורה מול עיניכם המשתאות, אתם מבינים את כוחה של אמא טבע בהתגלמותה.

לטבע חוקים משלו

במדריך לטיול בספארי, כשקיבלנו לפני הנסיעה מחברת “ספארי קומפני” מתל-אביב, מצוינים חמשת הגדולים: אריה, בופלו, פיל, נמר וקרנף. את כולם ראינו בבית הטבעי שלהם ועוד הרבה אחרים: להקות של היפופוטמים, צבועים, קופים, פלמינגו. כאן אף פעם לא תדע איזה חיה תראה בדרך ומה יזמן לכם הטבע היום. אבל המדריכים של חברת הספארי המקומית התגלו כשילוב בין אנציקלופדיה מהלכת לזואולוגיה לבין גשש בדואי שיודע להריח היכן החיות נמצאות. כשאנחנו לא ראינו כלום, המדריך ידע להצביע על מה שהתברר בהמשך, ככל שהתקרבנו, כעוד סצנת טבע פלאית.

מסע ספארי מתחיל בבוקר ונמשך עד רדת החשיכה. נסענו בג’יפים נוחים וסגורים עם גג נפתח לפי הצורך. מדובר בנסיעה לאורך קילומטרים ארוכים בחיפוש אחר בעלי חיים. בניגוד לסרטי הטבע, החיות לא מחכות במקבצים לצד הדרך כדי שיצלמו אותן. לפעמים צריך סבלנות וזמן עד שמאתרים אותן. אבל כשהנמר מגיח לפתע מהסוואנה ומביט לך בעיניים- ההמתנה משתלמת.

להורדה (PDF, 4.57MB)