אורנה ננר מספרת על המסע בטנזניה וזנזיבר

הטבע האמיתי, בעלי החיים, קולות הלילה, הלודג’ים. ספארי באפריקה הוא חוויה מרגשת שמותירה חותם לתמיד

מאת: אורנה ננר, טנזניה וזנזיבר

הקסם מתחיל כבר מהמטוס. אחרי טיסה של חמש וחצי שעות מישראל אנחנו כבר קרובים מאוד ליעד שלנו, טנזניה, ואני מנסה לראות מחלון המטוס משהו מהארץ המשתרעת למטה. אלא שלא רואים כלום. חשרת עננים לבנים, שמיכת צמר המשתרעת מאופק ועד אופק, מפרידה בין המטוס, הטס מעליה, לבין האדמה. ופתאום, גוש כהה, עצום, חודר מבעד לעננים ומתנוסס מעליהן במלוא יפעתו: פסגת הקילימנג’רו. 5,985 המטרים של ההר הגבוה באפריקה מאפשרים לו להיות גבוה מהעננים, והמראה מרהיב ועוצמתי. הגענו ליעד שלנו, הטיול שלנו מתחיל.

אקדים ואומר: לא לכל אחד מתאים לטייל באפריקה. כשסיפרתי לאנשים שאני עומדת לנסוע לטנזניה, נתקלתי בשתי תגובות אופייניות. או שאמרו לי “יו. איזה כיף לך. זה חלום חיי”, או שעיקמו את האף והפטירו “זה לא בשבילי, אני לא נוסע למדינות העולם השלישי”. את אפריקה או שאוהבים או שלא. אין כאן אמצע, טנזניה היא בהחלט עולם שלישי ואחת המדינות העניות בעולם. זוהי מדינה ענקית המשתרעת על שטח של 945,000 קמ”ר (פי ארבעה משטח בריטניה, למשל,) וממוקמת בחלק המרכזי של מזרח אפריקה. מספר תושביה נאמד ב-40 מיליון, 80% מהם חיים בכפרים, במסגרת של שבטים, שחלקם ממשיכים באורח חייהם כמו לפני אלפי שנה: הנשים מלקטות, הדברים ציידים, ומקום מגוריהם הוא הטבע כולו. אגב, למקומות רבים בטנזניה הקדמה טרם הגיעה. חיים שם בבקתות ללא חשמל או מים זורמים, וילד הולך לפעמים לבית הספר 15 קילומטר הלוך ו-15 קילומטר חזור.

אז נניח ל”לא מתלהבים” לנסוע לפריז ולרומא, ונשאיר את אפריקה לאלא שאוהבים אותה. אצלי למשל, מדובר בהתאהבות. המראות, הריחות, החיות שמסתובבות חופשי, הקרבה לטבע, ההרים העצומים, האגמים עתירי הציפורים. לתחושתי, ככה העולם צריך היה להיות. יותר מרחבים ופחות כבישים ומכוניות. ארץ בראשית. הטיסה הישירה מנתב”ג נחתה בשדה התעופה קילימנג’רו, והאזור שבו טיילנו במהלך המסע הוא צפון-מזרח טנזניה, קרוב לגבול עם קניה. סיירנו בסביבות העיר ארושה ובפארק הלאומי הסמוך (552 קמ”ר של טבע פראי ירוק ועתיר בעלי חיים) ובקרבת ההר מרו (4,562 מטר), והתחנה הראשונה שלנו, להתרעננות ולמפגש ראשון עם טבע פראי, הייתה לודג’ שנקרא “אטארי”, הממוקם בקצה הצפוני של פארק ארושה.

כדאי לדעת שהלודג’ים, מקומות הלינה, הם חלק בלתי נפרד מהטיול לאפריקה. כשאתם מתכננים טיול כזה, בררו מראש מה טיבם של הלודג’ים שאתם עומדים ללון בהם, כי הם מהווים חוויה בפני עצמה. להגיע בסוף יום ארוך שבו היטלטלתם משך שעות בג’יפ אל לודג’ מרהיב בעיצובו, להתפנק שם באמבטיה של מים חמים מקושטת בפרחים ולהתענג בשינה במיטה רחבת ידיים מכוסה בסדינים צחורים- זה כיף גדול שלא זוכים לו בכל יום. הלודג’ים הם מבנים שמתמזגים עם הטבע, וממוקמים בתוך השמורה או בסמוך לה. בדרך כלל האוכל שם טעים, השירות מעל ומעבר ובלילה כמעט ואפשר להרגיש את בעלי החיים מסתובבים ביער הסמוך, וזו חוויה בלתי נשכחת.

להורדה (PDF, 2.46MB)